כסף ועישון

כמה כסף מוציא מעשן קבוע על סיגריות? כל חישוב יראה למעשן כי הוא מוציא אלפי שקלים כל שנה עבור סיגריות. מסתבר שיש באינטרנט מחשבון אף לכך, ובעזרתו מוצע החישוב הבא:

כסף "מעשן" ברמת הפרט

 נניח, שעל פי הדוגמה, המעשן בגיל 40 שהחל לעשן בגיל 20, מעשן כ- 10 סיגריות ביום (מעשן קל?). על פי המחשבון הוציא אותו מעשן 65000 ₪, ואם ימשיך לעשן הוא צפוי להוציא מאות אלפי שקלים! כמובן הסכום המשוער אינו כולל הוצאות נילוות על נזקי עישון בריאותיים!

אם באותה משפחה שני בני הזוג מעשנים, יש להכפיל סכום כסף זה המוצא על עישון, ואם אחד הילדים מעשן, יש לשלש את הכסף המושקע בסיגריות. חישוב זה נעשה עבור מעשן קל, והוא אינו לוקח בחשבון את עליית המחירים המתמדת של מחירי הסיגריות.

 אם במחירים עסקינן, כולנו רואים את היוצאים לחו"ל מצטיידים במלאי של פקטים של סיגריות. על פי התקנה החדשה, מותר לכל אחד לקנות פקט אחד בלבד, כך שהסתמכות על הדיוטי פרי כבר אינה רלבנטית, שלא לדבר על תקנה נוספת שתיכנס בקרוב לתוקף, ועל פיה יתווסף מס על כל חפיסת סיגריות.

 המעשנים אינם עסוקים בבדיקת ההוצאה הקבועה שלהם על סיגריות, והכוונה להוצאה מצטברת. ובכל זאת, זו גם כן סיבה נוספת להיגמל מעישון.

 עד כאן על עישון וכסף ברמת הפרט. מה קורה ברמה הלאומית?

כסף "מעשן" ברמת מדינה

 על הקשר בין עישון למחלות כרוניות יש מחקרים ויש ידע. המדינה הוציאה על טיפול בתחלואה מסוג זה 1.75 מיליארד שקל בשנת 2008. סכום עתק זה מהווה 0.25 מהתוצר המקומי הגולמי!

משרד הבריאות עורך מחקרים על דרכי פעולה והתועלת הצפויה מפעולה זו, מה שנקרא עלות תועלת. לדוגמה, העלאת מיסים על סיגריות, שימוש בתרופה צ'מפיקס וטיפול תרופתי משולב בתמיכת מענה טלפוני- כל אלה נמצאו בעלי עלות תועלת גבוהה. כלומר, הן יחסכו כסף למערכת הבריאות. רפואה מונעת משתלמת יותר בטווח העתידי, אך יחד עם זאת, מערכת הבריאות בארץ מוכנה להוציא יותר על טיפול ופחות על מניעה. המענה לכך הוא, שניתן לממן פעולות בטווח הקצר להשקעות למניעת נזקי עישון בטווח הרחוק, כמו למשל הטלת מס על סיגריות.

מול כל אלה מציין העיתון דה מרקר כי חברות הסיגריות מוציאות על פרסום פי 25 מההוצאה של משרד הבריאות והאגודה למלחמה בסרטן על פרסום למניעת עישון! סקרים מוכיחים כי אחוז המעשנים ב-2008, במיוחד בקרב הצעירים, עלה. באחד הפורומים שכותרתו גמילה ומניעת עישון מצאתי את אחד המשתתפים טוען כנגד המעשנים כי הם מצדיקים את העישון שלהם כי קשה להם לצאת מאזור הנוחות. אך אזור הנוחות הוא אזור נכות ואזור נכות! אני אוסיף כי אזור העישון הוא אזור פיחות. פיחות במשאבים כספיים!